מילים לשיר שכונת הקווקזים – צץ וצצה

אנו שבט הררי הסתכל-נא מה זה אין חולים - הכל בריא חומר של קווקז זה. אבא שוילי מתעורר, קם על המרפסת, הוא בגיל המתבגר- בן מאה שתים-עשר. וקמים גם השכנים, כל אחד טיפוס הוא. כל אחד מאה שנים, אך עוד על הסוס הוא. כאשר רוחות ערב נושבות קלות החבר'ה האלה יוצאים לבלות מסתדרת שורה וצועדת בשביל היא חכמישוילי, אילישוילי, מלכישוילי, צידקישוילי כולם יחד בני אלפיים רוקעים יחד-יחד ברגליים וזוקפים אז שפמותיים כי יש כוח במותניים וסביב שכונת קווקז המוחאת כפיים ואז מנגד, כמובן, קם לראות לראות מה יש שם אבא רבא אברמיאן, בן מאה ותשע. מסתכל, מביט, אומר: "בא הזמן, דומני, להוציא קצת לטיול את האברמיאנים " ולכל אלה מצטרפים אז בתור תוספת הנערים בני השמונים עם שפמים כזפת כאשר רוחות ערב נושבות קלות החבר'ה האלה יוצאים לבלות מסתדרת שורה וצועדת איתן היא אברמיאן ן- יעקוביאן ו- רחמליאן וחכמליאן ו- כולם יחד בני אלפיים. ומכל מרפסת אז מסתכלות בנחת יפות גרוזיה וקווקז איזה יופי - פחד! בצמידי פעמונים מנגנות בנות-חיל היידא שני נכדי נינים מתחתנים הליל. הכלה היא אברמיאן החתן הוא שווילי יהיה נשף לא קטן. אה, קווקז, נגני לי ! כאשר רוחות ערב נושבות קלות ארמניה וגרוזיה יוצאות לכלולות מסתדרת שורה וצועדת בשביל היא חכמישוילי, אילישוילי, אברמיאן ו- יעקוביאן ו- מלכישוילי, צידקישוילי, רחמיליאן ו- חכמיליאן ו. כולם יחד בני אלפיים.