מילים לשיר טניה – איה כורם

אין חלונות בדירת המרתף
מקומקום עולה ריח התה המתוק
כתמים בתקרה והברז דולף
השעון במגדל מצלצל מרחוק לרדוף סוכני תיאטרון במשרד מלוכלך
מבטיחים מהלב וצובטים בירכיים
אין לה ספקות לא איכפת לה כל כך
לא ממילים וגם לא מעיניים היא רוקדת ושרה אותו שיר כל ערב בבאר
ואיתה בשורה יש עוד שתי אנגליות
להרוויח מעט ולשמור את השטר האחד
שנשאר לה ממה שעולה לה לחיות הפקיד שלה עוד מחכה בברלין
היא מזמן לא ילדה וגם הוא לא צעיר
היא רק רוצה לחזור לברלין
לאהוב אותו למרות הכל ובכל מחיר מסביבה אנשים מחכים וסופרים חודשים
ומוכרים תפוזים, מחזיקים בדעות
מתווכחים וקונים מותרות, משונים נואשים
השעון במגדל רק מונה את השעות בסוף הוא מת משפעת, לבד כמו כלב
הבשורה הרעה נמסרה בשבת
היא שמעה והריצה אותי עד תחנת הרכבת
פרועה ומבוהלת בחלוק מרופט
היא עוד חשבה שתגיע בזמן ללוויה
עד שלא באו שניים לומר לה אחרת
לא ניתן להחזיר לה את מה שהיה
אהבה מקווה ובלתי מעורערת היא רוקדת ושרה. אז כתבנו מברק במשרד של הדואר
והמצאנו שבחים נדיבים באמת
אלא שאז נשארה בעיית המשלוח
לא הכרנו שם אף אחד חוץ מהמת אז בחרנו קפה שנראה לא יקר
בכיכר השעון שהודיע עגום
עוד שעות עוד שעות, עד הבוקר המר
שבעצם גם בו לא נשאר לה כבר כלום היא רוקדת ושרה. שיהיה לו לבריאות למי ששר שירי אהבה
בחיים האלה צריך קצת יותר ממזל
ולה היה לב גדול ושדיים יפים
כנראה שגם זה לא עזר לה בכלל.