מילים לשיר ואולי היתה זו אהבה – עמית פרקש וגד צ'רנובילסקי

רצינות שעייפה מכל מבחן.
נעימה שנשאת, לא הרחק מכאן.
כמו בתמונה ישנה בשחור לבן
ואולי. הייתה זו אהבה ידיים קרות, לא מטבען
מיתר שהלך לישון מוקדם
עם מפרט שנשבר עיניים שרואות
מותר להן לבכות
ידיים מתכנסות מתחת לשולחן הימים ממשיכים,
ושוב ושוב שואלים: "למה?"
כאילו שהייתה זו אהבה
ניסים שלא שטפנו מהמדרכה
רצינו להמשיך. ידענו, דבר לא בא חינם
מותחים קצת את הסוף
עדיף מכל מושלם. ראינו שיש מקום מעבר לכביש
ניסינו לחשוב - כאילו זה לא רגיש
ואולי.
הייתה זו אהבה.