מילים לשיר הפרח שנבל – סדנת שכונת התקוה

בסמטה הצרה היא הלכה לבדה
בעיניה חיוך של לא רק אכזבה
על כל דלת דפקה בחוצפה מגזימה
ואני כמבוהל רק שאלתי לשמה
והיא חייכה וליטפה את פני
והוסיפה לעמוד כמו עצב כואב
ואני כמבוהל רק ביקשתי ללחוש
אבל היא נעלמה כפרפר של ערבית הפרח שנבל הלב שלי נשבר
הוי למה ומדוע לא תשוב יותר אלי
הפרח שנבל הלב שלי נשבר
הוי למה ומדוע לא תשוב יותר אלי בחוצות הסתובבתי מוכה סחרחורת
רעב ויגע ובלי כל תקוה
כמו ילד שאלתי ואיש לא ענה
כי איש מלבדי אותה לא ראה
פתאום כקסם הופיעה לי באור
וצנחה לידי בסמטה הקרה
ואני כמבוהל רק ביקשתי ללחוש
אך היא שוב נעלמה כמו הייתה רק חלום הפרח שנבל.