בוא, סגור תריסים,
עצור את העולם לרגע.
אל תתן לאור של המכוניות בחוץ,
לצייר על הקיר סרטים. בוא סגור תריסים,
נשארנו רק אנחנו,
בחדרנו בפנים. ושאלת כשנשבענו אמונים לאור הירח,
אם נהיה לעד שלובים, ועניתי "כן".
רק אם נדע לא ליפול,
לסדקים העמוקים.
אם נדע אפילו סתם ביחד,
להרדם עם התריסים סגורים. כי עכשיו, עולם חובק אותנו
ואנחנו חובקים בחזרה.
ורגעים של איש ואישה
תחת אותו גג נרדמים.
הם רגעי החסד בשבילי,
הם בעצם החיים. בוא סגור תריסים,
לא שמנו לב בעומס החיים.
צעצועים יפים מפח בצד החדר מתאבקים.
ורק אם נדע, אם נדע לא ליפול
לסדקים העמוקים.
אם נדע אפילו ביחד,
להירדם עם התריסים סגורים. כי עכשיו.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©