אלי שובר האניות אוהב את אוסי ברגע הראשון הם נראים כסירת נייר שנייה לפניי שהיא נספגת במי הברז שמילאו אמבטיה היא גם העוגן היחיד שהוא יכול להשליך במים הטריטוריאליים שבין בירה לכבד אווז תראי לו ת'שירים שאת כותבת, הוא אומר לה, "לו" זה לי, באילת, בבר שלו מתחת לציור של עץ או סירת מפרש היא לא מתפתה, והרי המפרשים מתנופפים, בשתי פיסות הבד המכסות את שבע עשרה השנים שלה והעץ, כמעט כמוהו, לא היה בבית הספר שלימדו את המילה "שלכת" אלי שובר האניות אוהב את אוסי.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©