מילים לשיר לב רומנטיקן – שאול צירלין

יום אפור צובט בלב רומנטיקן מגשש כגשם, את דרכו למעבה האדמה מסבך חוטי עפיפונים, שבטעות נסקו. המריאו לשמים, וחוזר כפזמון מוכר, הוא לא עוצר בזמן וגורר עמו מלים מן העבר, עד הימים שכאן גם מסיט ענן, כדי לאפשר לקרן שמש צהובה לפזז עם ציפורים יום כזה, ממיס לבו של ציניקן נעטף הלב בלהקות של ברווזים חולפים עוברים לא קשורים בכלל, לשום דבר ושום עניין הם דרך בשמים, ובזמן תחילתו של זמר, בא ללב רומנטיקן נפרמים חוטיו, כגולם פרפרים, לכל צבעי עולם וצובעים באודם כל שקיעה, ובזהב, זריחות משחר הימים ועד לכאן.