אקורדים לשיר תמונה – יהודית רביץ

‎              ‎                        ‎
חורשת הכבשים הירוקים גלשו במורדות,
‎               ‎                      ‎
והים למטה שכשך והכחיל מן השמש.
‎       ‎           ‎        ‎
בשמיים פרחו עננים כמו שושני נהר,
‎        ‎         ‎
ואנחנו היינו עוד ילדות.

‎          ‎            ‎       ‎
והייתה בנו אחת שהיו לה עיניים אהובות,
‎             ‎               ‎
וקינאנו בה כולנו עד ששכחנו.
‎          ‎         ‎        ‎
והייתה בנו אחת בהירה וזקופת קומה,
‎                                         ‎
שהיו שואלים אותה בכיתה וידעה להשיב תשובות.

‎          ‎              ‎             ‎
והייתי יוצאת בשמש אל השדה הקרוב,
‎           ‎             / ‎            ‎
ואוהבת את העננים והוגה בהם סיפורים.
‎
והייתה לי שהות רבה להרהר בצער,
‎                       ‎
מראשית הסתיו עד סוף הקיץ הצהוב.   
.