מילים: אריק ברמן לחן: אריק ברמן
אין לי חשק לצאת מהחדר במלון,
אוקטובר ורואים מהחלון -
קבוצה של איכרים חורשת את הכפר,
שורת מכוניות שישנות עד מאוחר,
איך הייתי מת לישון אבל גם אני איכר. העצות העירומות חושפות את ערוותן,
מהחורף אף אחד לא מחוסן.
אני ארד לרחוב לדון על התנאים,
כל אחת צריכה חבר במינוס ארבעים,
אז אפילו פרנהייט וצלזיוס חבוקים במצעים. קראתי הבוקר את דברי המבקר,
לא יכול שלא להסכים עם הטעות.
תקשיב טוב ילד, אתה רוצה הרבה יותר?
תהיה מוכן לעזוב את קצה החוט
של הבלון שמתרומם אל השמיים, תראה איך שהוא
לוקח לך את העיניים, אתה לא תראה אותן יותר שוב. יש תמרה שתשמח הערב להיפגש,
אומרת "תישאר עוד יום כי יש
מסיבה של תחפושות במקלט של הבניין"
שהחבר'ה מדליקים ושחסר להם מניין,
(היא יפה מאד אבל אין בינינו שום עניין). קראתי הבוקר את דברי המבקר,
לא יכול שלא להסכים עם הטעות.
תקשיב טוב ילד, אתה רוצה הרבה יותר?
תהיה מוכן לעזוב את שדה התות
על המטוס שמתרומם אל השמיים תראה איך שהוא
לוקח לך את העיניים, אתה לא תראה אותם יותר שוב. רק דברים פשוטים מעסיקים אותי היום -
מגפיים, צעיפים ומטריות.
בהתחשב בזה שהם הולכים למות,
בני אדם לוקחים מאד ללב וברצינות,
לא יכולים שלא להסכים עם הטעות. קראתי הבוקר את דברי המבקר,
לא יכול שלא להסכים עם הטעות.
תקשיב טוב ילד, אתה רוצה הרבה יותר?
תהיה מוכן לעזוב את שדה התות
על המטוס שמתרומם אל השמיים תראה איך שהוא
לוקח לך את העיניים, אתה לא תראה אותם יותר שוב.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©