שמש, בוקר דרך פילטר עננים
היא לא נוגעת לי עכשיו
רצועת עשן חיוורת נמתחה
ביני ובין אופק מערב
ביני והסחורה יש זגוגית ואריזות ועטיפות פלסט שקופות
אך מבעד מסנן הפיקוס מרפסתך חודרת שוב ושוב לכל המשקפות
אז עד מתי תקופת החיץ טווה קורי ניוון?
ועד מתי מסתובבים חופשי ומשפריצים חופשי לכל כיוון?
כן, משפריצים חופשי לכל כיוון מעטה של כותרות וציפויים וניסוחים
מסתיר את המצב מדף לדף
איך נייר דליק אוהב לאחוז תמונה של אש כאילו הוא בוער ולא נשרף?
ואת יוצאת אל המרפסת, הפיקוס מרשרש
אשה יפה ובמלואה שלמה תיעזב להתייבש
כן, למה תעזב להתייבש? אז קומי ובואי אלי שיגרות של מחשבה, דעות קדומות
שמות מחסום שקוף בין פה לפה
ציפויים דקים של ניסוחים מסווים את האמת מחשש שאתמצא
פעם פעמים להציל את המצב לאט לאט זה נעשה הרגל
לכסות ולהסתיר ולהשאיר קופסא של פח ריקה ברחוב הריק
צלצל והתגלגל
אז עד מתי תקופת השקר עם חופש הדיבור
איך בלי בושה משתוללים חופשי
ובגלוי לעין כל הציבור
ואת עדיין במרפסת הפרח עוד בוער
אז בואי נעשה את זה עכשיו אחר כך נצטער
יש זמן - אחר כך נצטער. אז קומי ובואי אלי
שמש בוקר דרך פילטר עננים היא לא נוגעת לי עכשיו.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©