זו סתם תקופת ביניים, הן סתם טיפות עיניים מלוחות, ושמחות מהולות רק בעצב. יש נר ויש גם ורד, והנה בא הערב שאומר, שהוא לא ישאר עד הבוקר. ושוב זה נראה לא כל כך חשוב, שוב ללכת לאיבוד, ומתי תזרח השמש ותקרוץ אלי. וזה יהיה ביחד, לא לחוד, רק לא ללכת לאיבוד. אל תשקר לעצמך, כי יש עדיין ת'רצון, לשוב אל המקום שלא רצית לאהוב בהתחלה. הזכרונות הם הפתקים שהעבר משאיר בך בתוך לבך. לא סתם תקופת ביניים, תרים את העיניים ותראה
הרצון הוא מאיר את הדרך. ושוב זה נראה. אני צריך ללכת,
גם אם נפלה שלכת בלבך,
בתוכי תוכך יש עוד דרך.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©