את עץ הברוש על הגבעה, האם את עוד זוכרת? נפגשנו שם לראשונה תחת שמי התכלת. אותך רציתי להכיר, ובידך לגעת שתבטיחי לתמיד רק אותי לדעת. תני סימן שאותי הינך זוכרת. תני סימן, תני סימן שאת חוזרת. סביב פורחים הנרקיסים, ורוח מלטפת. ימים וגם לילות חולפים, האם עודך זוכרת? מחכה לך פה לבד, ומעל ירח מייחל עוד לשובך, ובידי לך פרח. תני סימן שאותי הינך זוכרת. תני סימן, תני סימן שאת חוזרת. על הגבעה הכל שקט, אותך איני שומע. האם תשובי, אהובה? זאת רק האל יודע. רוח ערב חרישית את פני לוטפת ודמותך בדמיוני מול עיני חומקת. תני סימן שאותי הינך זוכרת. תני סימן, תני סימן שאת חוזרת.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©