כשהיינו ילדים שחקנו בתופסת
את היית ילדה טובה
אני ממש מפלצת
התחבאת בין העצים
עומדת ורועדת
תפסתי בשערך חזק
ואז היית צועקת. אה איפה את תמרה?
איפה את כפרה?
איפה את אהובתי? כשגדלנו המשחק הפך לִרציני
נתתי לך מכות קלות
קראת לי עצבני
הוכחתי לך שאהבה כזאת היא אמיתית
כרעתי ברך
וּבדרך "שמתי" ימנית איפה את תמרה. עכשיו אני נשוי לבחורה יפה אחרת
עם ילדים שבעה
נהדרים הם, לתפארת
אבל הבעיה שהחינוך שלי הצליח
שלגיה והשבעה
מכים בי כדו-שיח.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©