הייתי ילדונת
שיחקתי בטבע
אחרי הגשמים
ילדה של פרחים כל ערב שמעתי
את אמא צועקת
הביתה מהר
ולא לאחר יש בי תמונות של מלאכים
ים כחול שדות פתוחים
אתה לא תבין
לא תבין
יש בי ערים מאבנים
וחלומות קטנים רכים
אתה לא תבין
לא תבין והזמן עבר
התחלתי ללכת
עזבתי שכונה
לעיר הגדולה חברים חדשים
עולמות ודרכים
התחלתי לשאול
לאן לאן הולכים רוח של ערב
שקט של בוקר
קולות ילדים
דברים שזוכרים
אבל הכל ממהר
הקול לא נשמע
לפעמים אני שוכחת
את התתחלה.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©