האורות כבים
המסך שוב נפתח
חיילים שבים
אל עירם במזרח.
במרכז העיר
הם פוגשים נערה
וחייל צעיר מחייך לעברה
בעוברה. הוא אומר שלום
היא אומרת נעים
יש לו רק עוד יום
אחר כך הם נוסעים.
הוא רוצה לרקוד
היא אומרת: "אפשר".
תוך שלוש דקות הם כמו זוג מאושר
שנקשר. יושבת בחושך,
רואה ובוכה את האושר מולי על המסך העונה לקולי.
ואני מחכה עוד דקה, עוד דקה
בגללי, בגללך,
עד שיוצג שוב הסרט שלי ושלך. הוא עוזב עם אור
ומשאיר לה מכתב
"לא אשכח, אחזור,
ולנצח נאהב".
לא יכול להיות
מחכה עוד עונה
לא רוצה לחיות
אך אוהבת את בנה
בן שנה. לא נשאר סיכוי
והילד בן שש
כל אדם שפוי
כבר היה מתייאש.
יום אחד פתאום
הוא חוזר מן הכפור
ואומר: "שלום,
הן הבטחתי לזכור
ולחזור". יושבת בחושך.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©