במקומות רבים עברתי ובכל מקום עיני צדו עקבות, תפילות, שתיקות ענה דודי ואמר לי: קומי לך רעייתי, י פ ת י, ולכי לך, לך, לך. סוגר הספר, קם והולך, רגליי קופאות, אפילה עוטפת פני, זולגת דמעה, מלטפת, מרככת. ענה דודי. רגליי עומדות, קמות לתחייה, מוצא עצמי נפעם מול זריחה , מול לידה, עם נשמה אהובה ענה דודי.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©