בלילות אני יושב ומחכה לה
בחדרי אני מביט בתמונתה
מי יאמר לאן הלכה ומה קרה לה
למי נותנת את כל אהבתה
מנסה בין חברים לשאול עליה
למה כך היא נעלמה לה לא אדע
בין דמעה לדמעה זעקתי אל תלכי לי
האם שוב אאחוז בכף ידה תחזרי ליבי שבור אני זקוק לך
כוחותיי אזלו לי קשה לי כשאת אינך
דמעותיי נושרות כמו עלים ברוח
כמו תינוק מייחל כאן לבואך לבדי נותרתי לי בדרך
ועכשיו את יגוני מי ינחם
מה הטעם לחיי מה הערך
כמו במלחמה ליביב עוד מדמם
שיר עצוב אני שלחתי למזכרת
אולי את שם שומעת את קולי
אל תשכחי אני אוהב ומחכה לך
לקשור את גורלך בגורלי.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©