השעה חמש
ואת שוב מתעוררת
מתנומת אחר הצהריים.
השעה היא שש,
השמש כבר חיוורת,
ותועה הרחק על פני המים. שבע בדיוק,
עוד מעט תישתי
כוס קפה עם קצת חלב.
השעה שמונה,
סהר על ביתך,
על עירך והמרחב. ובתשע את
יוצאת אל המירפסת
ונושמת את אוויר הלילה.
ובעשר את
לבד עוד "מיתמרפסת"
עם הכוכבים שלך למעלה. כבר אחת עשרה,
עוד מעט חצות -
חדרייך שוממים.
בחצות הליל
אור בחלונך -
עפעפייך כבר נמים. השעה אחת -
אחר חצות הרוח
על קירות הבית מהלכת.
ובשתיים רק
חלון אחד פתוח
ומתוך שנתך את מחייכת. בשלוש דממה,
נמה מדרכה-
רק עלה אחד נירעד.
השעה ארבע,
רוח מתקרר -
למה את עכשיו לבד?.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©