מעמק לגבעה, מהר להר,
כענני הסתיו גולשים בסדר
עדרי הצאן. ושיר להם אז שר
פזמון עצוב רועה צעיר בעדר. שתו, שתו, שתו העדרים,
בחליל לכם אנעים -
לי לי לי לי לי. אני ארעה צאני כחום היום
והשרב גם הוא לא יפחידני,
כי יש לי פנאי לשבת ולחלום
על היפה אשר אוהב הנני. שתו, שתו, שתו העדרים.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©