עומדת בשער העיר להביט אל ילדותי שאבדה
כעץ העומד בשלכת תמידית
כך אני בחמסין ובגשם
כאותו השדה הנזרע בתקווה וצומח בכאב
כאותו הנרקיס היושב בביצה
מסתכל בעצמו חושב
תמיד חושב. עומדת בשער העיר. או או או
יש אדם מקבל אהבה
ומתלהב ומלבלב
יש אדם מקבל אהבה
ומתלהב ומלבלב
ונזנח. עומדת בשער העיר. או או או
יש אדם מקבל אהבה. עובר את העונות משנה לשנה
ברגע נברא וברגע נשכח
וברגע מת אובד. כאותו השדה הנזרע בתקווה
וצומח בכאב
כאותו הנרקיס הישב בביצה
מסתכל על עצמו וחושב
תמיד חושב.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©