בחוצות שוב רשרוש ואני מסתכל בחלון ורואה איך ברחוב השקט את הולכת ולבי אז רוקם לו חלום. בפנייך הרוח נושבת ושערך כענן של זהב והנך מרכסת מעיל וחושבת על שלכת וסתיו שחלף. שלכת, שלכת עלים נודדים ברחוב העלים כמו ימים שלעולם לא ישובו אך בלב גם עצוב וגם טוב. עוד מעט ותהיי מטפסת ועולה אל חדרי זה הקט ואשמע על דלתי נקישתך הרופסת ואפתח ואראה שזו את. אז אסחוט מטפחתך הנוטפת ואל תוך שערך הרטוב ונצא לגזוזטרה ונראה איך שלכת מציפה כענן את הרחוב. שלכת, שלכת. בחוצות עוד רשרוש של שלכת ועודני מביט בחלון אך ברחוב כבר אינך, כבר אינך מהלכת ובלבי כבר נושר החלום. שלכת, שלכת.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©