בשדות כפר קטן יורד לו הליל שוקט היקום נרדם.
הרחק על ההר רועה מחלל שירו מהדהד, לא תם. עלתה לחדרה לנום את שנתה עלמה יגעת עמל,
אך צליל החליל הסעיר את לבה
עיניה תרים אל על. גוהר הרועה על לב העלמה ושר לה בזו לשון:
"קבלי מידי מפתח זהב לאות ולזיכרון,
וכך תעשי, פתחי נא ליבי,
כי לך כל אהבתי". פוסעים הם בשביל בין שדות הקמה
ירח ברום מאיר.
בבת עיניהם יוקד להבה
ליבם אז יפצח בשיר. בעוד הרועה שירו מחלל שבים הם יחדיו מליל
האופק מלבין
בוקעים קרני אור
הכפר לחיים ייעור.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©