כבר מאוחר ואחד משנינו לא ירדם. כבר מאוחר וכל מה שלא קרה מסרב. איך הדברים מסתבכים להם כך בלילה ואיך בדידותך מחרישה, בדידותי לא למדה לבקש. כבר מאוחר ואחד משנינו לא ירדם. כבר מאוחר וכל מה שלא קרה מסרב. איך הדברים מסתבכים להם כך בלילה ואיך בדידותך מחרישה, בדידותי לא למדה לבקש. אבל לא, לא, לא, לא עוד כמו שני זרים. עורי אלי, כבר עבר כמעט הלילה כולו, תני לי סימן שאת עוד לצידי. הלילה תם וגופך שוב מתרחק מגופי, אל תשאלי, גם אני עצמי זקוק לתשובה. ושוב האור יחזור מסנוור עיניים ובי, בלילי הפרטי, לא זרחה עדיין שום קרן אור. אבל לא, לא, לא, לא עוד כמו שני זרים. עורי אלי, כבר עבר כמעט הלילה כולו, תני לי סימן שאת עוד לצידי. הלילה תם ואפשר כבר לכבות את האור. מוקדם מאוד. רק ציפור אחת ערה בחלון. איך הדברים נפתרים להם כך עם שחר ואיך לא קשה לחייך למראה פני נערה ישנה. אבל לא, לא, לא, לא עוד כמו שני זרים. אבל לא, לא, לא, לא עוד כמו שני זרים.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©