דלת נסגרת והיא מאחרת
נכנסת מסביב, זה כבר נהיה תחביב
בחורף אומרת שתל אביב מתקררת
בתוך המעילים מחפשת ריגושים לאנשים קשים. זה שוב אור של בוקר
היא תתגנב למיטה, נקמה מתוקה
חולמת על אושר בעיר רחוקה, מרה ורכה
והעצב מחפש לקוחה, אז עכשיו לפעמים היא בוכה
בלילה לבד, יו גרנט ושוקולד
שיר לאף אחד.
שרה שיר לאף אחד. ארבע בבוקר זה עולה לה ביוקר
ויש לה יום ארוך, את כל העייפות לשפוך
חושבת לברוח, נשארת בכוח
שיטפון בלב, הטמבל לא עוזב. הוא מתעכב. זה שוב אור של בוקר.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©