שיר חיברתי מלכה'לה ובניגון נכתב הוא
בחלומות הרי זהב הוא לבסוף כזב הוא
וראייה לך, מלכה'לה, שפעם בין ערביים
על השולחן שבפונדק נרדמתי על כוס יין
והציפור במעופה בכנף זהב הביאה
מכתב חתום ממך אליי, כפתק מרקיע וכשפתחתי מלכה'לה וגם לקרוא ישבתי
אך לא, זה לא היה מכתב, רק את אשר אהבתי
זקופה עמדת לפניי ושערך פרוע
מתחת חלוני פרחו הערמונים ברוח ואת אמרת: הו, וועלוועלה, סבלת עד אין כוח
והתרזה אשר זקנה התחילה שוב לפרוח
טוב מלכה'לה שכבר חזרת
שאת כבר כאן צחקתי
ובשמחה את השולחן בשתי ידיי חיבקתי הפונדקית הצטחקה: היי, מה זה, השתגעת?
על השולחן, מר הרנקרנץ, בתרדמה שקעת חזרתי לי אל המלון ודיו ועט הוצאתי
כדי שכל אחד ידע, ידע מה האמת היא חיברתי את השיר הזה שבניגון נכתב הוא
בחלומות הרי זהב הוא לבסוף כזב הוא!.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©