מילים לשיר שיר התעסוקה – נעם רותם

קחני אל מחנה בני ישראל, אצל ההר
לראות את התעסוקה הזו, שבמדבר -
במעברת העולים, שוכני האוהלים
קצת אשוטט, אשאף, אנשום לי ריח פועלים
במעברת העולים - ריח פועלים. רוצה להיות בלב הנדבה של בני עמי
לראות וגם לשמוע, כי מרבים הם להביא
בבוקר בבוקר, ברצון הכי חפשי -
איש, אישה, נדבת לבם בפרץ הנפשי,
בבוקר בבוקר - החפץ הרגשי. אבוא לנפחים, המתיכים את ערמות
התכשיטים וכלי הבית המהבהבות
ואחר כך יוצקים את הנוזל המשולהב
לבלוקים של נחושת וכסף וזהב.
אבוא לנפחים, היוצקים את המשולהב. אבוא לנגרים, המקלפים עצי שיטים
קירות-משכן, לוחות-מזבח והרהיטים
מריח-דבק ונסורת, ספירט וטרפנטין
חולמים לתפוס מקום טוב באמצע פלורנטין.
הראני את הנגרים, המקלפים עצי שיטים אקרב לאצבעות של הטוות והשוזרות
אורגות ומרקמות מעשה-חושב את היריעות
בארגמן ותכלת ושני ושש-מושזר
עם כל מני צורות שלא מהעולם הזה
כן, מעשה-חושב - בעולם הזה וכאן תוקף אותי ספק משטח-הבידור:
האם לכל המקצועות יקציאו זמן-שידור?
אז רק עוד את האמנים, חושבי המחשבות
המציירים צורות הנרקמות, הנגלפות.
הראני את האמנים, המציירים את המחשבות. לראות את בצלאל ואת אהליאב שוקלים
איך להוציא את המנורה - מקשה, והכלים
מבלוק זהב התכשיטים. שוקלים כל אונקיה
ואחר כך עושים מלאכה שלימה ונקיה
מבלוק זהב התכשיטים - שלימה ונקיה. אשהה עוד רגע ואחוש זרימות, בהתנקז
מכל המלאכות - האהבה, בהתרכז
מכל העברים כל הדברים, בהתחבר -
אני גואה, דואה, רואה לי מחנה זוהר.
כל מרכז המעברה - מחנה זוהר. ושוב אני בתור לקבלת דמי אבטלה.
אולי אמכור גם את כיס המרה להשתלה?
אולי לא אשלם קנסות, אשב במאסר?
קחני אל מחנה בני ישראל, אצל ההר
לראות את התעסוקה הזו שבמדבר. הרפתנים, הדירניקים והשוחטים
הברסקאים, הרצענים והחייטים
היינאים והרוקחים, הטוחנים והאופים
והתכשיטנים המצטרפים אל הצורפים
המשוררים, הזמרים, הפורטים והנושפים.