אל תגידו כי איננו
דם אבינו המכבי;
כי שלוש טיפות ממנו
נמזגו בדם ליבי. זו כצבע ים כנרת,
זו כשלג, זאת זהב;
על הדגל, על הסרט,
על הראש ובלבב. אך יש עוד טיפה, יש אגל
לא הכרנו עד היום.
הוא איננו על הדגל
הוא בלב והוא אדום. עת יפרוץ אויב מארב -
אז נקומה ונצביא:
חי הנוער, חי החרב,
חי הדם המכבי. זו כתכלת היא רקיע:
גובה, אופק, עוז מעוף -
לעולם תמריא, תגביה
רוח עבר מול אין-סוף.
לעולם תצמא נפשנו
דע, יופי, טהרה:
ותצא מהר קודשנו
האמת שהיא תורה. לבנה זעת המצח,
היוצרת, הבונה -
היא תזריע זרע נצח
בשדה ובגינה. והפז הוא אור השמש,
הבוקע את הליל,
לעולם יריב באמש
ובעושק ישראל.
לאביון, לגר, לעבד
בכל ארץ, בכל דור
לעולם יביא הזבד:
אור הצדק, אור ודרור. נס עמל חירות וטוהר,
נס הדור הבנאי,
אל תירא, כי חי הנוער,
חי ועד חשמונאי.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©