על צוק כרמל דומם ניצב אילן כפוף מסער
ידע העץ בימי חייו חדוות חיים גם צער
ילדון נרגש בעץ חרט אני אוהב את רינה
והאילן חייך בלאט נפשו הבן הבינה
והאילן חייך בלאט נפשו הבן הבינה עם רדת ליל בין ענפיו נסתר מול הירח
ואל הזוג שמתחתיו העץ חיוך שולח
עת לבבות שם פועמים גם האילן נרגש הוא
כי לב אנוש גם לעצים את זאת רבים כבר חשו אך בא הסוף הסוף המר, כל עץ הופך לאפר
מן האילן עשה נגר שולחן עבור בית ספר
על השולחן שם בכתה את שמו חורט הנער
ושוב העץ העץ ידע חדוות חיים גם צער.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©