היי ציוניוני הדרך
אבנים לבנבנות
טוב לשוט, תרמיל על שכם
אל בלי אן הרחק לנדוד בין איילת ומטולה,
שם עייפתי ואשב.
פרח חן לקטוף חפצתי,
וננעץ לי קוץ בלב. היי ציוניוני הדרך. את היקום פתאום לפתע,
ערפילים הליטו לוט
תכול מרחב גזלו ממני
שתי עיניים כחולות היי ציוניוני הדרך. בין איילת ומטולה
תרמילי נפל בגיא
יד רכה שם בליל חושך
גזזה מחלפותי היי ציוניוני הדרך
אבנים לבנבנות
לא אצא עוד, לא אפליגה
אל בלי אן הרחק לנדוד.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©