מילים לשיר שיבת ציון – לא ידוע

מה זאת עיני תראינה!
כיונים תעופנה,
יוסף ובנימין, על דלתותי שוקדים;
ראיתי את לא פללתי,
בני אשר גדלתי,
מחמדי, יקירי, את אמם פוקדים;
חלפו שנות אלפיים,
נואשתי כבר מחיים,
ואני שכולה וגלמודה, בני יצאוני;
ספרו לי התלאה,
בגולה אתכם מצאה,
ושלום אחיכם בית יהודה, הלא תודיעוני אל תרננו ואל תיראו,
כי דרכי אל נפלאו,
בטרם יאיר שחר תגדל חשכת ליל;
במצרים כזאת קרה,
אל משה זעקו מרה,
לחצם טרם כלה, עוד הגביר חיל;
צר יעוות צדקתם,
ובזאת יחיש גאולתם,
גזל משפט יאלצמו עלות מעמק בכא;
לולא יד מדהבה,
שכבו למעצבה,
ואבן פינה למוסדות עוד לא הונחה. אויבי לי ילעגו,
כי שבי גולה שגו:
"המאלה מתי מספר עדנה תהיה לי?
"ההם יבנו נהרסות?
"ישכללו השתות,
"ירימו קרן ישעי, הודי וחילי?"
הביטו נהרות איתן,
כמעין קטן צאתן,
כחוט השני מפכים מים, עדי גאה גאו;
ופלגים מכל רוח,
אל-פיהו יניח,
ואלפי תרני צי אדיריו רום יתנשאו. שובנה שנות קדומים,
שבתי לימי עלומים,
הלאה בגדי אבלי! הבו מכלולי!
נמלא כל ארמוני,
האח! מה רב ששוני!
בני בגיל ותרועה, שבו לגבולי;
פרי בטנה אם חובקת,
בדמעות גיל נושקת,
פה תהלוצנה עצמותיכם אורחי קרואי שם
בצילי שאננים,
תרוו מעדנים,
לשולחן זרים אל תצפו, בלתי ארוחת אם הן אלה שבי גולה,
יבורך זכרם סלה,
פאר בית תחכמונם בכל תושיה,
רבי העליליה,
על מזבח אהבת עמם את נפשם יקריבו!
לשאת בעול משאה,
לסבול עמל ותלאה,
למען סקל כל אבני נגף וצורי מכשלה;
לבנות עוז חומתה,
כעזרא ותרשתא,
ושמם יגון כשם עזרא עד דור אחרון סלה.