אולי היד אותך בלי דעת מבקשת, או את חיי פתאום אלייך תקראי יש דומיה חדה עד היותה לקשב. אשר נולדה - יאור ונהפכה - ראי. כבהתעתד פגישה, כבהסתודד מחתרת, כבהתאמת חשד - אני מכיר: קולך! בצחוק ובלחישות אלי את מסופרת, כאז אני עומד שבוי בעיגולך. כי תשוקתי חיים תובא עוד לרגלייך. כל נתיבה, כל זמר, מגיעים עד דום. אני אשוב שנית אלייך, רק אלייך, במו עיני אותך לנצח לעצום. הלילה כה שלו. אפל עכשיו היין. הצער האחרון על מפתנך יגווע. הלילה כה שלו. ירח בן שבועיים ישן בעריסת החושך הגבוהה. הנה תקרב שחרית רועדת עד ביתנו ותעלה בסליל המדרגות הקר. כולנו, בת שלי, ננוח בלעדינו. כולנו עוד נהיה רק זמן אשר עבר.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©