אביב חלף, בא קיץ וגם הוא עזב
סתיו הותיר לשנינו חורף אחריו.
לא תמה השלכת, האביב לא שב,
כבה האור לפתע בבית שחרב. שובי-נא הבייתה לחיק האהבה
ונחיה שוב ביחד באושר ושלווה.
שובי-נא ילדונת, לנפש רעבה,
שובי, שובי, שובי, שובי שובבה. עלתה אהבתנו על אהבת-אחים
ומעמל-יומנו היינו בה נחים.
כעת פרחי גננו, כולם נאנחים -
נבול-נבל הוורד ונשארו חוחים. שובי-נא. לא תמצאי לך אושר בחיק מאהבים
ואיש לא יביא לך את כל הכוכבים.
שכחי על מה בעצם אנחנו כאן רבים,
זכרי רק איך שפעם היינו אוהבים. שובי-נא.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©