שבע המוזות על הדרך,
אגודל בצד עקב וברך,
מחכות שם בין חוחים לפרח,
מחכות לבואך ההלך,
שם במורד, בקצה הפלך,
שבע מוזות בדרכי המלך. זו הרקדנית,
זו השחקנית
וציירת וזמרת
וגם משוררת.
מחללת שם
ופסלת שם,
כול כולן לך ישירו,
זמר למזכרת. שבע המוזות, חי שמיים,
ממתינות לך על עין המים,
מתנות הביאו, דבש ויין
ועוגות חמות, זהב פרוויים
וזרי ורדים, שובי עיניים,
קום ההלך, קום ושא רגליים. זו. קח נא מן המחול, יא אחא,
קח מעט גם מתווי הלחן,
גם את הציור של אור השחר
ושירת כאב ובכי ונחת
ומסכה של צחוק ופחד
והמון, המון שירי ביחד. זו. שבע המוזות ילווך
ועדי עולם הן יאהבוך,
מכול הטוב הן ישביעוך,
מכול רע ומר הן ישמרוך,
כשלשמיים יעלוך,
בזכותן בארץ יזכרוך. זו.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©