עב קטנה חולפת ככף יד כושי גדולה,
רוח מלטפת את גופך באפלה,
על החוף נותר כסא בודד וערירי,
עפיפון נקרע, נפול נפל על פני עירי,
מי שכבר חזר מחוף הים, מן הגלים,
על כרי הדשא יגלה נחליאלים. תם הקיץ תם
וחלילו אי שם נדם,
אולי פתאום, קיסר הסתיו,
יפצח במנגינת עוגב,
הקיץ תם. הקיץ תם, הקיץ תם
וחלילו אי שם נדם,
אולי פתאום, קיסר הסתיו,
יפצח במנגינת עוגב. אהובך, יורד ימים, הפליג למרחבים,
עוד מעט האש תבער באח כלהבים,
את ככר הלחם הוא שמר לך במזווה
וקנקן היין, צימאונך, ודאי ירווה,
את שכבר נחבאת מן הטללים אל הכלים,
בוודאי תבחיני במותם של העלים. תם הקיץ תם.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©