מילים: עוז זהבי לחן: עוז זהבי
צער בעלי רכוש
שני בתים מכונית ולב נטוש
גוף חנוט אופנה מערבית
מזמן שכחנו זו שכונה ערבית
הדיאגנוזה היא אמנזיה תרבותית
שני מטרים מהתחנה המרכזית אך זה זניח כשהכל שכיח
ורק מוכרים לנו עוד שקר
אני מצביע לא משפיע
אני רץ עם העדר המוסר איבד את הקול
המצפון קבור עמוק בחול
יד ימין איבדה אמון בשמאל
היא שברה הריבוע ועכשיו הוא עגול
אום כולתום רואה את וורהול ושניהם יושבים מלמעלה
עם משה ישו ואללה אך זה זניח כשהכל שכיח
ורק מוכרים לנו עוד שקר
אני מצביע לא משפיע
אני רץ עם העדר באטימות ובפחד
אימפוטנטים חיים ביחד
מתעלמים מהמצב מוצצים עד אחרון המשאב
ישאירו אותנו לכליה ואולי אז אולי תבוא החמלה
מאליטיסטים אנונימיים שמשדרים הכל תקין
מפושע רדיקל שרק רוע הוא מזין אך זה זניח כשהכל שכיח
ורק מוכרים לנו עוד שקר
אני מצביע לא משפיע
אני רץ עם העדר.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©