רץ ביפו, רחובות צרים, בין הסמטאות עזובי הקיר
אל המזח, מחכה לו שם, בשמלת פסים ועיניה ים
בת שמואל בן עדיה רץ ביפו, סוס שחור דוהר, וליבו בוער אל הנערה
להגיע לספר לה כבר, שתפסו אותו והוא במבצר
זה אל קייס אהובה וגיבורים פה כבר היו הרבה
שמות בחול על שפת הים
הסוס ממריא עם בת המשורר, אל תוך ענן ונעלם “כל העוול זה רק בגללי, את נערתי, מאשים אותי.
ערפל יורד עלי ואת איננה”
כך אל קייס, אז כתב בדם, מת ביפו ואני נרדם
הדמויות עכשיו הם רק שמות של רחובות
לי באים בחלומות וגיבורים פה כבר היו הרבה
שמות בחול על שפת הים
הסוס המריא עם בת המשורר, אל תוך ענן ונעלם זה לא הסוף, עמוד מקרי במחזה
זה לא הסוף, עוד נכתב השיר הזה
זה לא הסוף רץ ביפו..
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©