ריח בית קפה הוא הקדמה
הוא תמיד סיבה, או סימן שבא
מה היה בטעם הלפתן
במגע ידך, שאמרה נלך
לא רציתי שתדעי אז, אני כותב ושר
בחיי שלא מצאתי שיר שמתאים יותר. רגל יחפה על שיש קר
ואוושת סדין ומגע עדין
קפיץ עקשן חורק את מכאוביו
לחישה רכה, שבר של דקה
והלך הלילה ברחוב בינינו ושתק
ערפל שעל גגות העיר לא כיסה דבר. כשידפוק הבוקר בחלון
כבר נהיה ערים, אחרים
יד רכה תקטוף את מבטי
ותשים בצד גם מגע אחד
אז פתאום הבנתי, שוב לא אבין בכלל
מסכה אפילו מגלה לפעמים יותר.
לא רציתי שתדעי אז, אני כותב ושר
עד היום עוד לא מצאתי שיר שמתאים יותר.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©