בית א:
כשאני נזכר בך שוב חושב לי מה קורה איתך
איך למרות כל השנים יש בי רגש לא מובן
בדרכים שונות הלכנו וזה מזו רחקנו
איך עדין כשעצוב לי זו דמותך שמולי
מחזקת מלטפת, כל פינה שבליבי
את הלכת לך, התרחקת כך, ורק אני
פזמון:
מחפש אותך ומבקש
רחוק ממך עוד מתרגש
אז מי יאמר היכן כתוב
שכל סוף סיפור תמיד עצוב
בית ב:
עם הזמן שחולף, לא מבין איך שאת
מדמות שאהבתי לזכרון כואב הפכת
על הדמעות התגברתי אך איתך זה שונה
איך העצב מסתתר לו, כשאני עם חברים
לבדי שוב יושב מתפרק מבפנים
מזיל דמעה, קורא בשמה, והיא איננה.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©