ברגע לפני שתים עשרה
בפינת שלמה המלך
את חיכית לאוטובוס,
לאוטובוס האחרון,
אינני גר בצפון העיר וסתם עברתי בשלמה המלך
אבל עת ראיתיך
לאור פנס הרחוב
פנס הרחוב שהתנדנד ברוח
עצרתי לידך
וגשם קל ירד. גשם קל ירד
העשירי למרץ,
ברחוב שלמה המלך
עמדת לידי
בתחנה לרסקו,
אני זוכרת: עישנת סיגריה
ולאורה ראיתי את עיניך.
האוטובוס האחרון עבר מזמן
ואני ראיתי את עיניך,
היה לך מעיל
מעיל צבאי כבד
וכשאותו הנחת על כתפי
נשמתי ריח מרחקים
וכמו אתה עטפת את כולי.
הרחוב היה שומם
וגשם קל ירד. אינני גר בצפון העיר
ואין אני מכיר את כל התחנות
אשר ברחוב שלמה המלך,
רק זאת אני זוכר:
הרחוב היה שומם
וגשם קל ירד.
רציתי בידי אותך לשאת איתי
אך לצידך הלכתי בשתיקה,
היתה זו אהבה
גדולנה מן החלום
חלום אשר תמיד
תמיד נושאים איתם
גברים בשעת חצות
בטרם קרב. אני זוכרת את ידיך
שלא ליטפו אותי
כאשר ליטפו עיניך.
הלכת לצידי
וגם כשנעצרתי
המשכת עוד ללכת
אל תוך המילחמה
אל קיץ בשחורים.
בשם האלוהים!
לאן, לאן הלכת?
לא פעם בחצות
ברחוב שלמה המלך
אני עומדת ומחכה
בתחנה לרסקו.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©