שמש עולה,
כמה גדולה,
אך בלב,
יש לי אפילה,
שוב נזכרת בפרידה,
איך לקחת מזוודה,
וארזת זכרונות,
של נשיקות ושל דמעות, רוצה לומר לך,
שאתה חסר,
רוצה לומר לך,
שאין לי איש אחר,
גם על הדלת,
רשמתי את שמך,
ואת חדרי ליבי,
פתחתי לקראתך. שמה איפור,
קצת לא ברור,
כדי להסתיר,
את כל הסיפור,
אך בלילה לבדי,
שוב חוזרת לעצמי,
המסך פתאום יורד,
כמה קשה להתמודד. רוצה לומר לך.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©