אני נשבר, מתלבט, איך לספר את האמת
רוצה לרוץ אלייך לא לעצור רק מתהפנט
רגע שחלף איתך ברוך אותי עטף
דמעות זולגות מול מלחמה, עולם נשטף, אני נשרף עוד מתנגנות עולות בי מנגינות ולא פוסקות
עוטפות לי זיכרונות, דעות קדומות
הן רודפות אותי אוחזות בי חזק
לא עוזבות לרגע, אין סיכוי לנשום אולי מעט האמת כבר לא נשאר, כל החום הופך לקר
הזמן המשיך אותי עצר, כבר מאוחר
עוד דקה רוצה לחלום, לקום ולא פתאום
להתעורר לאותו תיהום, נשאב לאין מקום מתגעגע אל הצחוק, אל המבט הכי מתוק
איך שגרמת לי לחייך במקום לצעוק
גילית לי מה כאן לא פשוט, ברגע של עצבות
אהבה מילה פשוטה, אך מלאה במשמעות ושוב ממך אני שואב את כל הכוח וזורח
ולכל מקום אליו הולך, אותך אני לוקח
רושם את כל מה שהיה, אף פעם לא שוכח
אמחה מלחייך את הדמעה, את תראי עוד ננצח את השארת, לא זכרת
את כל אותם הרגעים בהם סיפר לך
את אמרת שאהבת
בין כל אותם לילות בהם הוא שוב זורח ספינת אהבה עליהם שטים, העצב שבורח
העולם שכבה, הם מתכסים בתוך הים והוא זה שלוקח
את כל מה שביקשת אורז בתוך תיבה של חלומות
אל מול הים שמתלקח מרוב כל הדמעות, אותם לילות, ההזיות, המקומות
כל התקוות שהתפזרו, שינו עצמן לפתע
האם את כאן? האם הוא לך חסר?
האם כשהוא ילך אצלך הרגש יתעורר? ואם את שם? ואם הוא יספר אמת שהתגלתה מולך? וזה בוער. אולי ניסיתי לדבר ואת עצרת?
אולי הלב שבי בוער רצה לתת ואת?
לא הבנת מי, מה ומה אני עושה שם בשבילך
עיניים מביטות בתוך ליבך, רק מתרכך לא רוצה להיפגע, שומר עצמו בתוך בועה
היא תתפוצץ בסוף מולי ואז אדע
את כל מה שחבוי עמוק אצלך, עומד נרטב מחום גופך
עולם שלם ששמור רק אצלך ושוב ממך אני שואב את כל הכח וזורח.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©