עוד יום, עוד יום, עוד יום,
הסתיים ונגמר לא טוב.
נזרקת מפה לשם
בין לשנוא ובין לאהוב.
רגע אין סיכוי ולא כדאי גם לנסות
פתאום הכל פתוח, רק לקום ולעשות
ואין לך רגע של שווי משקל.
עוד קצת, עוד קצת, עוד קצת,
הוא שותה עוד קצת ודאי.
איתך, איתך, איתך,
הוא מתחיל להיות קנאי.
רגע את אוהבת
ואחר כך את כבר לא
כח המשיכה מושך לשם ואת לפה
ואין לו רגע של שווי משקל.
נחמד, נחמד, נחמד
כמו גלגל בלונה פארק
כשאת רוצה מאד
הוא רוצה להיות לבד.
רגע את כועסת ומיד אחר כך לא
ואז כשהוא רוצה אותך
את לא רוצה אותו
ואין שום רגע של שווי משקל.
לאט, לאט, לאט,
את מתחילה לתפוש ענין:
הכל תלוי בזמן
את דוחפת לחינם.
והוא, חכם בלילה, מצטחק לו, בחיי
הייתי גם צוחקת, אך השיר הזה עלי
ואין לי רגע של שווי משקל
לא, אין לי רגע של שווי משקל.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©