זה היה בעיר טודלה,
יום בהיר אולי קודר.
מי ידמה לה? מי ישווה לה?
בה נולד המשורר.
בחצרות ארמון המלך
הוא קשר שירי דודים.
שמו יצא בכל הפלך:
"המשורר היהודי". ("ציון הלא תשאלי לשלום.") הו רבנו יהודה הלוי,
לציון כינור אתה ותוף מרים.
איך הלכנו אחריך שבי?
בשמחה, באנחה, מים אל ים. אז הדרים הוא לגרנדה
ולאבן עזרא שר.
אחר כך דרכו נדדה
לסביליה, אל השר.
במלכים הצליף הוא צלף
כמו בעוקץ עקרבים.
ובלילה, לילה אלף,
הוא פגש את התשבי. הו רבנו. התשבי אמר: "ציונה".
הלוי נהג כדין. ונפרד מדון ודונה
ומכל היהודים.
נח שעה קלה לערך בטולדו השכנה.
ואחר יצא לדרך
ובפיו תפלה קטנה. הו רבנו. ועל יהודי קורדובה
הוא ברך, על נשמתם.
הוא בכה בכה לשבע, יחד עם גלי הים.
בבואו לאלכסנדריה
יתכן חרז עוד שיר. היא הייתה לו לקפנדריה,
בדרכו לעיר קהיר. הו רבנו. יש אומרים, אבד לבטח
בקהיר ההדורה.
יש אומרים, נרמס לפתע
מול הכותל בבירה.
שיר כתב לכבוד היין,
שיר ליצר, שיר לים. שיר כתב לירושלים.
ואותו שרים כולם:
("ציון הלא תשאלי לשלום.") הו רבנו.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©