עולם מלא באנשים
עולים יורדים יורדים עולים
כמו עכברים רצים בעיגולים
ראשים לזנבות זנבות לראשים
בפרצופים מחוספסים
חוזרים מהעבודה נחים
אל האישה ואל הילדים
ראשים לזנבות זנבות לראשים
אבל אני מביט בצד
רואה אותם רק בנפרד
ומקרוב הם פוחדים
להיות לבד, לא מוגנים כמה נעים שחורף
בא ונושך בעורף
ואין לי אף אחד
לא אין לי אף אחד
שיחמם ת'חורף
שילטף ת'עורף
כמה נעים לבד
כמה נעים לבד
ביבר זכוכית סדוק כמוני עולם מלא באנשים
באים הולכים הולכים באים
לאן כולם תמיד נעלמים
ראשים לזנבות זנבות לראשים
חגים חגים במעגל
האינסופי המקולל
של למה ואיך נהיו הם כאן בכלל
ראשים לזנבות זנבות לראשים
אבל אני מביט בצד
רואה אותם אחד אחד
ומקרוב הם בודדים
כל כך שבירים
לא מוגנים.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©