היה לי קשה מדי בין האנשים,
אז התחלתי ללכת והגעתי לפרדס
והדמעות שלי נפלו על העלים היבשים,
תהית איפה אני ולא באת לחפש. אחרי ששוב נתתי יותר מדי,
אני ארגיש את הקליפה הזאת צומחת מעלי
ואיך אני אדקור את כל מי שיתקרב הלא כבר נשבר לי פעם הלב. רצית לברוח מכל מה שמוכר,
בין החולצות הישנות שלך הבחנת בי
ואם קמט החיוך שלי נראה אותו דבר,
הרי תוכל למצוא רחוק מה שמצאת כאן איתי. אחרי ששוב נתתי. ועל כל זה אני אשלם עוד ביוקר על האגו שלי, על האכזבה.
אני אזיז את השמיכות כי מחר בבוקר,
אני שוב מתעוררת עם עוד שכבה. עדיין קשה לי בין האנשים,
לפעמים אני נזכרת כמה זה כואב
איך הדמעות שלי נפלו על העלים היבשים ואיך קשה לשנוא את מי שאתה אוהב. אחרי ששוב נתתי.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©