יש ילדים וילדות
וגמדים וענקים
וארנקים ריקים
ודם שמכסה את הסדקים
ושמש, ששוקעת פה יותר מדי מהר
אבחה כתומה והיא בים
הרי זה ככה בעולם
הכל קיים ונעלם
הכל קיים ונעלם תקשיב לדיסק של שלום גד
הוא מחייה את העברית
ואז, בשיר אחד, הוא מתאר
בדרך ציורית
דברים שאני הרגשתי
כל כך הרבה שנים
ילד מוזר וגמלוני
הילדים שמסביבי
שיחקו באש מלאכותית
ולא רצו לשחק איתי מתחת כל הכוכבים ולעיני כל העולם איבדתי את האומץ שהיה לי
לבד בעורף האויב
בתחנה המרכזית
מחייך, שיחשבו שלא אכפת לי
(איך אני יכול לדעת אם אכפת לי?) ויש גם ארץ רחוקה,
שבה השמש מחכה,
מושכת שקיעתה
ומרהיבה שמיים בדרכה
לים, שמקבל אותה
ומקבל אותה לאט
קצת נגיעות, הרבה מבט
אומר: הנה, הערב רד
ואני ריק היום
אולי את תזרחי אצלי מעט אבא הכיר לי את העיר בכל שני ורביעי אני ואחותי יורדים ליד חנות התקליטים ואז, בכל שבת שנייה בדרך אל החוף אני חושב שהיה לי טוב אבא הכיר לי את העיר וכאן קברתי את כל מה שהיה לי להסתיר מתחת כל הכוכבים.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©