קוראים לי אבי טולדנו, אך בבית שמי אלבר
אני נולדתי במרוקו למיריי ולמאייר
סבי היה הרב בן זהר, רב ראשי בעיר מקנס
לכן מרגע שנולדתי שיחקתי לי בבית הכנסת הרב מסאס היה מושיט לי את ידו לנשיקה
הרון בוטבול היה נותן סוכריות ומתיקה
אבנר ממן היה תופר לי בגד חג לכל שמחה
הם אהבו אותי מאד, אותי ואת המשפחה את מיריי ואת מאייר, את ברוך ואת אסתר
את מוריס ואת מרסל, את גוזף ואת רשל
את זקלין זאק וזילבר, את חיים ואת אלבר טולדנו כן אנחנו טולדנו כבר חמש מאות שנה
ואת שמנו לא החלפנו גם כשקמה המדינה
עם השם הזה גורשנו מטולדו בספרד
ונסחוב אותו אתנו מני אז ועדי עד
משרתות היו אצלנו גם טבח וגם מלמד
והבית, מה אומר כמו שיכון שלם בלמד
וחצר היתה לבית וגינה לה ודקלים
וכולם מצאו מקום בה, הקטנים והגדולים כל משפחת טולדנו ציונים היו תמיד
וצריך היה לשמור זאת ממלשין וממזיד
אך דודי ז'אק טולדנו האמיץ והמוצלח
התנדב ובא לארץ ולחם פה בתש"ח
כשחזר הביא איתו בסוד סודות ובהסתר
תקליטי יפה ירקוני וגמליאלית אסתר
כל מוצאי שבת בבית משפחתנו התכנסה
והקשיבה בקדשה ל "עגלה עם סוסה" והיום שנית התחלנו את הכל מהתחלה
אחדים עלו לארץ, אחדים אל הגולה
ובודד נשאר הבית, והלכה כל השמחה
וקשה מאד למצוא את כל פזורי המשפחה אך אני אתכם נמצא פה לספר וגם לשיר
על הבית והדקל, הרחוב וגם העיר
על אבי שכבר נפטר ועל אמי נרה יאיר
ועל כל המשפחה שכבר הספקתם להכיר.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©