מילים לשיר קוקו בן תשע עשרה – דני בסן

שש שנים בבית הספר שלוש שנים בבית הדפוס עכשיו קמים בצהריים אין יותר לאן לרוץ הראש כואב עוד מהלילה דם זורם בעצבנות נשבר לגמרי לא יכול עוד נגמרה הסבלנות שום דבר לא ישתנה מה כבר יש פה לעשות הולכים ביחד תמיד קיפוח היה קיפוח נשאר כיסוח משטרה ואלימות היו ימים חלמנו יחד לכבוש ת'אולמות לצאת מתוך עצמנו ניסינו לשנות מהר מהר לעוף למעלה לזרקורים שנדלקים האולם מלא לאללה רוקדים לקצב התופים שום דבר לא ישתנה. שש שנים בבית הספר בבית הדפוס לא הסתדר בשכונה חשבו הגענו הכל נפל כל כך מהר.