השעון צילצל כבר שש,
קומה דני, התלבש,
ציפרים שרות בגן,
קומה דני קומה דן. אבל דני לא שם לב,
במיטה הוא מסתובב,
מסתובב ושוב נרדם,
דני לא יקום מוקדם. שבע השעון צלצל,
קומה דני קום עצל,
כל אחד כבר קם מזמן,
במיטה שוכב רק דן. עד השמש בקרניו
מדגדג את דן באף,
עד שדני מתעטש,
מעורר ומתלבש.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©