לכל מי שהיא פגשה הייתה מן הרגשה ובפנים הוא לא הצליח לבטא אותה זוג עיניים ירוקות פנים יפות כל כך למה לך, ציפור שונה? כל היופי בעולם לא התחלק שווה בין פרטים קשים גם לא העצב כנראה נפש מתחבטת בתוך כלוב זהב כלואה למה לך, ציפור שונה? ובתמונה היא לא משתנה ומחייכת לה בשקט לעצמה לא תשמע אותה בוכה לא בשלה והיא ב-שלה ובפנקס קטן רושמת את הסוף של הסוד "כובד המשא הזה מפריע לי לעוף למה לי לשקוע בו אם רק אפשר לצוף" ומבטה למצלמה מסגיר את התשובה ולא יכולתי שלא לחשוב ש. וכשירדה החשיכה היא קמה והלכה לא רצתה לראות את התהום שלרגלה את עיניה היא עצמה ואז התעופפה תחזרי, ציפור שונה ובתמונה היא לא משתנה ומחייכת לה בשקט לעצמה לא תשמע אותה בוכה לא שלי ולא שלך וכציפור גאה שייכת לשמיים עכשיו.
האתר פועל ברישיון אקו"ם
כל הזכויות שמורות 2022 ©